על פני הֶמְיית ים היום
השוכח
צפים שברי בתים
ללא פִּתְחָה,
או אופק
לסמן סופים של
מנגינה
קבצי רגעים
שספונים
כמעגלי גולים
בפתחי בר זר,
לשמע קול מוכר
פועלים מעוטי שכר
כמו שברי קלקר
צמודים במקבץ צף
של אשפת נהר.
ואולי בכלל תיירים הם
גואים על סף
בית בשולי הזרם הקודח
מִרְקַחַת מרחק,
מביטים קרוב אל כל מה שנוהֵר לשפכו
מן העֵבר
אל העַבָר
ומחכים.